תנא דבי אליהו
תנא דבי אליהו הידוע גם בשם סדר אליהו הוא מדרש אגדה המיוחס לאליהו הנביא.
תוכן המדרש
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדרש דורש את פסוקי התורה והנביאים, מתחיל בבריאת העולם, אדם הראשון, אבות האומה, השעבוד במצרים וכן הלאה, ומתגלגל מעניין לעניין כדרכם של מדרשים. הספר קורא לעשיית צדקה וחסד, למידות טובות, לזהירות בקיום המצוות, להתרחקות מעמי הארצות, לכיבוד הורים, לשימוש תלמידי חכמים ועוד. כמו כן מתוארים בו הגן עדן והגיהנם, ימות המשיח, תחיית המתים ועוד. החיבור משתמש במשלים ובסיפורים רבים כדי להמחיש את תביעותיו. פה ושם מצויים בו גם הלכות שונות, וכמה מהן אף נכללות בשולחן ערוך כמחייבות הלכה למעשה.
מהדורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דפוס ונציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לראשונה נדפס המדרש בוונציה בשנת ה'שנ"ח (1598-1597). בשנת ה'תל"ו נדפס הספר מחדש בפראג על ידי המקובל רבי שמואל הידא שהגיה את החיבור בצורה נרחבת ביותר עד כדי כך שניתן לומר שהוא פשוט שיכתב את הספר מתחילתו עד סופו. בהקדמה למהדורתו אומר הידא שמכיוון שראה שהספר משובש מאוד והצטער בהבנתו, עמד לפני הקב"ה בתעניות ותפילות שיזכהו להבין ולהגיה נכונה את המדרש, וע״י זה נתן לו הקב״ה חכמה בלבו להגיה את הספר. אך למרות הגהותיו השאיר הנוסחה הישנה על מקומה, והוסיף לידה את הנוסחה החדשה, והזהיר "שלא יתחיל המעיין לעיין בנוסחה החדשה עד שיעיין תחילה בנוסחה הישנה פעמיים שלוש וארבע בהשקפה גדולה עד מאוד ובדקדוק גדול וביישוב הדעת ובמתון", שמא היא הנוסחה האמיתית. עוד הוסיף רבי שמואל ופירש בפירוש ארוך ורחב את כל המדרש, וקרא את שמו זיקוקין דנורא וביעורין דאשא.
בדפוסים שבאו אחריו השמיטו את הנוסחה הישנה, והשאירו רק את הנוסחה החדשה, הפך כוונת המחבר.
מהדורת איש שלום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת ה'תר"ס הדפיס מאיר איש שלום בווינה נוסחה אחרת של המדרש על פי כתב יד רומי משנת ד'תתל"ג. וגם כתב פירוש מאיר עין על המדרש, הכולל ביאורים הערות והארות, וצירפו למדרש שבמהדורתו.
כתב יד פארמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאיר איש שלום הוסיף להדפיס בהוצאתו תיאור של כתב יד פרמא משנת ה'נ' הכולל חלק מסדר אליהו זוטא, אך נוסחא זו אינה שונה כמעט במאום מנוסחת דפוס וינה שאותה הדפיס מאיר איש שלום.
נספחים למדרש
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסחת דפוס וינה "סדר אליהו זוטא" מסתיים בפרק ט"ו[1] שבסופו נכתב לסיום המדרש: "הדרן עלך סדר אליהו זוטא בסיוע משכיל הילול מבטא ברוך נותן ליעף כח". ולעומת זאת, בנוסחת דפוס ונציה נוספים עוד עשרה פרקים שלמים למדרש. לאמתו של דבר, שבעת הפרקים האחרונים הם חיבור נפרד: שבעת פרקי רבי אליעזר אלא שחיבור זה נספח בטעות למדרש זה. ושלשת הראשונים מהווים קובץ מדרש אחר, שהוא בוחר לכנותו בשם "פרקי דרך ארץ"[2].המחקר העדכני של החיבור פרקי דרבי אליעזר העלה שעל אף השם הזהה אין שום קשר בין שבעת הפרקים הנזכרים ובין החיבור המפורסם הידוע בשם זה.[3]
קדמות המדרש שבידינו
[עריכת קוד מקור | עריכה]החיבור על שני חלקיו, נזכר לכאורה כבר בתלמוד בבלי, שם מסופר המעשה הבא על כתיבת המדרש:
"רב ענן, הוה רגיל אליהו דאתי גביה, דהוה מתני ליה סדר דאליהו. כיון דעבד הכי איסתלק. יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא. כי אתא הוה מבעית ליה בעותי, ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה, והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה, סדר אליהו זוטא"
תרגום: רב ענן, היה רגיל אליהו לבוא אליו ולשנות לו את "סדר אליהו". כיוון שעשה רב ענן כך (המעשה שמסופר קודם לכן, שהיטה דין שלא בכוונה), הסתלק אליהו. ישב רב ענן בתענית וביקש רחמים ושב אליהו. כשבא אליהו היה מפחיד את רב ענן, עשה רב ענן תיבה וישב בתוכה לפני אליהו עד שסיים אליהו ללמדו. וזהו ששנינו שיש "סדר אליהו רבה" (מה שלימדו קודם המעשה) ו"סדר אליהו זוטא" (מה שלימדו בתיבה לאחר המעשה)[4].
החיבור שבידינו מחולק לשני חלקים:
- אליהו רבה (הגדול, נקרא גם "סדר אליהו רבה" או "תנא דבי אליהו רבה") - המכיל 31 פרקים.
- אליהו זוטא (הקטן, נקרא גם "סדר אליהו זוטא" או "תנא דבי אליהו זוטא") - המכיל 15 פרקים.
בתלמוד הבבלי מובאים בתשעה מקומות ציטוטים בשם "תנא דבי אליהו", וכולם מצויים במדרש שלפנינו מלבד שני מאמרים. כמו כן מאמרים רבים בשם המדרש מוזכרים בכל ספרות הראשונים, כדוגמת ספרו של רבי נתן מרומי "הערוך", ספר "הרוקח" של רבי אלעזר מוורמס, הרמב"ן, הרא"ש ועוד רבים. לעומת זאת, ישנם כמה ראשונים ואחרונים המצטטים מ"סדר אליהו" אך במדרש שלפנינו לא נזכרו הדברים המצוטטים, כדוגמת מחזור ויטרי, ראשית חכמה ועוד[5].
על פי המסורת רב ענן שמע את הדברים המופיעים בחיבור מפי אליהו. אבל כמה מגדולי הדורות היו סבורים שהמדרש שלפנינו לא יצא מתחת ידי רב ענן מפי אליהו הנביא, בהם רבי יצחק אברבנאל[6], רבי יששכר בר איילנבורג בספרו "באר שבע"[7] והרשב"ץ[8] שטען שלא ייתכן שאליהו הנביא יצטט תנאים. החיד"א[9] והרב יוסף זכריה שטרן[10] השיבו על טענותיהם.
במחקר המודרני, זמן חיבורו של המדרש "תנא דבי אליהו"[11] שנוי במחלוקת במשך תקופה ארוכה, כאשר טווח השנים נע מהמאה השלישית (תחילת תקופת האמוראים) ועד המאה העשירית (סוף תקופת הגאונים). אף על פי שהמחלוקת על זמן המדרש טרם הוכרעה באופן סופי, המגמה במחקר כיום[12] היא לאחר את המדרש עד המאה התשיעית[13].
מפרשי המדרש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זיקוקין דנורא וביעורין דאשא - רבי שמואל הידא.
- ישועות יעקב - רבי יעקב הירץ מבראדי.
- מאורי אש - רבי אברהם שיק.
- מענה אליהו - רבי יצחק אליהו לנדא.
- לוח ארז - רבי חיים פלאג'י.
- רמתיים צופים - רבי שמואל משינאווא.
- טובי חיים - רבי חיים ישעיה הכהן הלברסברג
- תוספות בן יחיאל - רבי עקיבא יוסף שלזינגר.
- רמזי אש - רבי אהרן שמחה פיליצר.
- משפט וצדקה - רבי יעקב מאיר שכטר.
- שי למורא - ליקוט משאר המפרשים מאת הרב שמואל וינפלד, בהוצאת "שי למורא" בעבר "אשכול".
- תנא דבי אליהו המבואר (שני כרכים) - רבי אברהם יצחק רוטנשטיין, ליקוט מקיף, הגהות, השוואות והערות. כמו כן מצורפים שם הגהותיהם של רבי יעקב משה נכד הגר"א, הגהות בנו של רבי חיים פלאג'י והגהותיו של רבי פנחס מנחם אלתר האדמו"ר מגור.
- תנא דבי אליהו המבואר (שלושה כרכים) - מכון המדרש המבואר בראשות הרב אברהם שטיינברגר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקדמתו של מאיר איש שלום לסדר אליהו שבהוצאתו
- אברהם יצחק רוטנשטיין, תנא דבי אליהו המבואר חלק ראשון, מכון מנחת ישראל, ירושלים ה'תשס"א
- יעקב אלבוים, "בין מדרש לספר מוסר: עיון בפרקים א—ו ב'תנא דבי אליהו'", מחקרי ירושלים בספרות עברית א, תשמ"א (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- עדיאל קדרי, "תלמוד תורה ב"סדר אליהו" : המשנה הרעיונית בהקשרה ההיסטורי-חברתי", דעת 52-50 (תשס"ג) 59-35.
- דינה שטיין, "פרקי דרבי אליעזר וסדר אליהו: הערות מקדימות על פואטיקה ומרחב מדומיין במדרש המאוחר", מחקרי ירושלים בספרות עברית כד, תשע"א (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- מקס קדושין, The Theology of Seder Eliahu ISBN 978-1-58684-100-3
- הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ מבוא לספר תנא דבי אליהו המבואר (כרך ראשון) - מכון המדרש המבואר.
- ענת רייזל, "סדר אליהו", בלקסיקון מבוא למדרשים, עמ' 346; הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, תשע"א. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "תַּנָא דְבֵי אֵלִיָהוּ", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמודים 273–274, באתר היברובוקס
- סדר אליהו דפוס ונציה, באתר היברובוקס
- תנא דבי אליהו רבא וזוטא, עם הביאורים "מאורי האש" ו-"ישועות יעקב" מאת יעקב בן נפתלי הירץ, לעמבערג, תרכ"ט / 1869, באתר היברובוקס
- סדר אליהו מהדורת רבי שמואל הידא, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- תנא דבי אליהו מהדורת מאיר איש שלום, באתר היברו בוקס
- עשרת הפרקים האחרונים בסדר אליהו זוטא מהדורת מאיר איש שלום, באתר היברובוקס
- רשימת מאמרים על תנא דבי אליהו באתר רמב"י
- תנא דבי אליהו, וינה 1902, באתר דעת
- תנא דבי אליהו, לובלין תרנ"ו עם פירושים, באתר דעת
- מאמרים עליו
- רשימת מאמרים על תנא דבי אליהו באתר רמב"י
- אריה אולמן, סדר אליהו רבה – קווים ייחודיים של הלשון, מים מדליָו 26-25, תשע"ד–תשע"ה, עמ' 193-175
- אריה אולמן, סדר אליהו רבה – קווים ייחודיים של הלשון, באתר Academia.edu
- עדיאל קדרי, מישרים הרבה שאין להן סוף – תפיסת הפרשנות ודרשת הפסוקים בסדר אליהו, 'דעת: כתב-עת לפילוסופיה יהודית וקבלה' 82, תשע"ו 2016, עמ' 59–71, באתר Academia.edu (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שהוא פרק י"ב בנוסחת כתב יד פרמא, אך תוכן הפרקים פחות או יותר זהה. ובשניהם זהו סוף המדרש.
- ^ פרק י"ז שבסדר אליהו זוטא מופיע כמעט ללא שינוי כפרק השישי במסכת אבות בשם "ברייתא דקנין תורה", וברור שהוא אינו מסדר המסכת אלא נספח לה מסיבות שונות.
- ^ וזאת בניגוד לדעתו של רד"ל במבואו לפרקי דרבי אליעזר.
- ^ כך מפרש שם רש"י את דברי הגמרא, אך התוספות מפרשים את הדברים בצורה שונה.
- ^ יש להעיר שמצוי בכמה מקומות בדברי הראשונים שכתבו מאמרים בשם "מדרש" סתם, והדברים מבוארים במדרש שלפנינו.
- ^ שייחסו לתנא בשם אליהו.
- ^ שייחסו לתנא אחר ששמו היה אליהו עיני.
- ^ מגן אבות חלק ג' פרק ג'.
- ^ יעיר אוזן מערכת ת' אות כ', שם הגדולים מערכת ספרים אות ס' ס"ק ו, השמטות לשער יוסף על מסכת הוריות.
- ^ זכר יהוסף חלק ג'.
- ^ - המצוי בידינו
- ^ המתמקד בזיהוי ע"פ אפיון הסגנון והלשון
- ^ עיינת רייזל, "מבוא למדרשים", עמ' 353 - 349
בקרת זהויות  |
|
|---|